סדנת שטח בפסטיבל הקהל

פסטיבל הקהל מתקיים כל שנה בסוכות ומושך אליו קהל יעד המעוניין ביהדות פלורליסטית ומגוונת. כחלק מההיצע המרשים של ההרצאות והפאנלים, קיימתי לראשונה בפסטיבל הקהל פעילות המבוססת על outdoor- סדנת שטח, אשר העיקרון המנחה שלה הוא שהסדנא מתקיימת בשטח פתוח ויוצרת אווירה משוחררת ואותנטית ומהווה תשתית מצוינת לפעילויות הדורשות שיתוף פעולה בין המשתתפים על מנת להגיע בסופו של דבר לתובנות אישיות וקבוצתיות.

נושא הסדנא שהעברתי היה על שאלת הבסיס: מיהו יהודי?

הסדנא החלה במספר משימות היוצרות אווירה חיובית ונעימה בקבוצה, אווירה המחויבת להמשך, במיוחד בקבוצה אקראית כמו שהתגבשה לפעילות הזו, אשר רוב האנשים לא מכירים זה את זה. לאחר מכן ביצענו את משימת הליבה- כל זוג היה צריך להסכים על הגדרה משותפת במילה אחת של מיהו יהודי, לאחר מכן היה עליו לדוג את ההגדרה באמצעות קרסים וחבלים שקיבלו מתוך ים היהדות.

המטאפורה היא מושלמת (ראו תמונה מצורפת- הטשטוש מכוון בשל צנעת הפרט)- היהדות היא ים גדול ויש בו מגוון רחב של דגים, כולם חיים בתוך הים הזה: חילונים, אורתודוכסים, רפורמים וגם אלוהים ומוסר ושבת וכד'.
כל אחד מחפש את יהדותו בים הזה וגם מוצא. כולם הצליחו לדוג את ההגדרה שלהם ליהדות ויש כאלו שגם דגו יותר מהגדרה אחת. אולם לאחר המשימה עלתה השאלה המרכזית לדיון- כיצד יוצרים מכנה משותף מסך כל הזהויות האישיות שנבחרו? או במילים אחרות- האם ניתן להגיע בתוך קבוצה אקראית אשר מבטא מדגם די מייצג של האוכלוסיה היהודית בישראל להגדרה של מיהו יהודי?
בדיון עלו נושאים מרתקים לשאלה רבת הפנים הזו והובילו לשאלות משנה- מה הקשר בין דת לתרבות? פולחן ומעשים לבין אמונה? מהו תהליך הגיור המתבקש שיוכל להגדיר באמצעותו את זהותנו שלנו? על מה צריך לוותר ולהתפשר כדי למצוא מכנה משותף?
שאלות רבות נוספות עלו סביב הסכמה אחת ויחידה שיש צורך להגיע להגדרה משותפת, לאיזשהו מכנה משותף. אף אחד לא העלה שאלת כפירה כמו- מדוע צריך למצוא אותו?
סיכמתי את הדיון בכך שאני חושב שהמנהיגות בכל קהילה וזרם חייבת לתרגם התלבטויות אלו למעשים כדי ליצור מכנה משותף שיגרום לאנשים רבים ככל האפשר להרגיש חלק בתוך היהדות, למצוא את המקרב והמאחד במקום את המפריד והשונה, לשמור על פלורליות בתוך מסגרת רחבה ככל האפשר של הגדרה משותפת של מיהו יהודי.
ים היהדות הוא ים גדול ומגוון, אולם כרגע כל דג שוחה לו לבדו ללא להקה וללא הנהגה (למעט הנהגות מקומיות), ומרגישים שמשהו לא זורם.
תפקיד החילונים (בהיותם כיום הרוב בעם היהודי) בכל הנושא הזה הוא לדעתי קריטי, בלקיחת אחריות על יהדותם ולאחר מכן להיות הכוח המוביל למציאת המכנה המשותף הנכסף, שיהיה הרבה יותר רחב מסתם הגדרה של אם יהודיה.
בפעילות נכחו 24 איש (סכום מקסימלי לפעילות שטח מסוג זה) וכולם הרגישו שחוו חוויה ולמידה משותפת ומעניינת במיוחד