לפני כשנה ערכתי טקס נישואין של הזוג המיוחד עינת ועידו. הטקס היה מרגש ומשמעותי ואחד מרגעי השיא שלו היה בנושא הנתינה. עינת ועידו החליטו לתרום את כל מתנות החתונה לקהילה!!! התרומה כוונה לשיפור חייהם של חולי הפרקינסון באמצעות טיפול ייחודי וחדיש בעזרת בעלי חיים. להלן הקטע מתוך הטקס:
"זוגיות היא תוצאה של נתינה הדדית זה לזו, אולם אצל עינת ועידו ערך הנתינה, אשר זוגיות זו יוצרת, משפיעה במעגלים רחבים יותר מהמעגל הזוגי, כי הזוג שעומד כאן לצידי מאמין ועוסק בנתינה אישית וזוגית כאורח חיים ואף יותר מכך- כמטרה נעלה שיש לנו כאן על פני כדור הארץ במהלך חיינו.
בדיוק השבוע אנו פותחים בקריאה חדשה של ספר התורה, ובפרשת בראשית, מיד לאחר בריאת אדם וחוה, אלוהים מברך אותם בנתינה ללא גבול, כאדוני הארץ, " וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי (הדגשה לא במקור...) לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה" (בראשית,א, כט) וכפי האמרה הידועה שנותנים לאדם אצבע, הוא רוצה את כל היד, כך היה עם עץ הדעת, וכך גם אלפי שנים מאוחר יותר נכתב השיר אלוהים נתן לך במתנה ושם מפרטים את כל המתנות שאלוהים נתן אך אין זה מספק את כותב השיר והוא מבקש עוד מתנה אחת- לתת שלום על פני האדמה.
זוהי משאלה של כל ילד, אולם עינת ועידו בוודאי מכירים את תשובתו של אלוהים: "צדק צדק תרדוף",(דברים טז) וגם "סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורודפהו".(תהילים לד) על האדם מוטלת האחריות לתת לעולם את הנתינה שלו, ואין זהו מעשה פשוט כי הרי אנו רוצים את הכל לנו, ואילו הנתינה, כמו השלום, היא מעשה שאנו מתקשים לעשותו כי הוא נגד היצרים, ודורש מאיתנו להתגבר עליו ולהשתמש בשכלנו כדי שנבין כי השלום והנתינה הוא המעשה של הצדק ולכן עלינו לרדוף אחריו כל העת ולא לצפות מאלוהים לקבלו במתנה.
וכאן מתחת לחופה, באווירה הומניסטית ואוהבת, אנו מממשים את הציווי מויקרא יט: ואהבת לרעך כמוך , לא רק בזוגיות של עידו ועינת אלא גם לכל חולי הפרקינסון אשר בזכות אירוע זה יוכלו לשפר ולו במעט את איכות חייהם.
מסר זוגי זה ראוי שישמע מכאן, מאזור הרי יהודה וחוצות ירושלים, ויכה בליבנו כצו חיינו על פני האדמה, ונפיץ כעת מסר זה מהחופה בעזרת הפרח המסמל עבור עינת ועידו ערך זה, בגלי אהבה מכאן אליכם ובעזרתכם הלאה."
והנה, כמעט שנה לאחר החתונה, קיבלתי מהם מייל על הניצנים הראשונים של תרומתם לחולי הפרקינסון. הפרויקט כלל מספר מפגשי טיפול של חולי פרקינסון עם בעלי חיים, שמטרתם היתה לבדוק את הפוטנציאל של בעלי החיים לסייע לאוכלוסיה זו.
לסיכום שלב זה, בתהליך שנמשך כחצי שנה, נמצא שהפעילות עם בעלי החיים השפיע על:
ירידה ברמת הרעידות והדיסקינזיה
שיפור ביציבה במהלך ההליכה והישיבה
יציאה מהירה יותר ממצב של "אוף"
משתתפים דווחו על הרגשת רוגע.
חוויה רגשית משמעותית כשחלק מהמשתתפים חזרו לחוות חוויות מהילדות
כעת הפרויקט ממשיך לשלב השני אשר מטרתו למצוא את המשמעות הרפואית המיוחדת שהייתה בשלב א' דרך עבודת מחקר או עבודת תואר של סטודנטים ו/או דוקטורנטים.
כל כך מרגש לראות כזו נתינה ואמונה הומניסטית לשיפור חיי החולים במחלה, בשילוב עם שמחה זוגית לבניית משפחה.
הלוואי והמסר של עינת ועידו יהווה השראה גם לזוגות ולאנשים אחרים.
"זוגיות היא תוצאה של נתינה הדדית זה לזו, אולם אצל עינת ועידו ערך הנתינה, אשר זוגיות זו יוצרת, משפיעה במעגלים רחבים יותר מהמעגל הזוגי, כי הזוג שעומד כאן לצידי מאמין ועוסק בנתינה אישית וזוגית כאורח חיים ואף יותר מכך- כמטרה נעלה שיש לנו כאן על פני כדור הארץ במהלך חיינו.
בדיוק השבוע אנו פותחים בקריאה חדשה של ספר התורה, ובפרשת בראשית, מיד לאחר בריאת אדם וחוה, אלוהים מברך אותם בנתינה ללא גבול, כאדוני הארץ, " וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי (הדגשה לא במקור...) לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה" (בראשית,א, כט) וכפי האמרה הידועה שנותנים לאדם אצבע, הוא רוצה את כל היד, כך היה עם עץ הדעת, וכך גם אלפי שנים מאוחר יותר נכתב השיר אלוהים נתן לך במתנה ושם מפרטים את כל המתנות שאלוהים נתן אך אין זה מספק את כותב השיר והוא מבקש עוד מתנה אחת- לתת שלום על פני האדמה.
זוהי משאלה של כל ילד, אולם עינת ועידו בוודאי מכירים את תשובתו של אלוהים: "צדק צדק תרדוף",(דברים טז) וגם "סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורודפהו".(תהילים לד) על האדם מוטלת האחריות לתת לעולם את הנתינה שלו, ואין זהו מעשה פשוט כי הרי אנו רוצים את הכל לנו, ואילו הנתינה, כמו השלום, היא מעשה שאנו מתקשים לעשותו כי הוא נגד היצרים, ודורש מאיתנו להתגבר עליו ולהשתמש בשכלנו כדי שנבין כי השלום והנתינה הוא המעשה של הצדק ולכן עלינו לרדוף אחריו כל העת ולא לצפות מאלוהים לקבלו במתנה.
וכאן מתחת לחופה, באווירה הומניסטית ואוהבת, אנו מממשים את הציווי מויקרא יט: ואהבת לרעך כמוך , לא רק בזוגיות של עידו ועינת אלא גם לכל חולי הפרקינסון אשר בזכות אירוע זה יוכלו לשפר ולו במעט את איכות חייהם.
מסר זוגי זה ראוי שישמע מכאן, מאזור הרי יהודה וחוצות ירושלים, ויכה בליבנו כצו חיינו על פני האדמה, ונפיץ כעת מסר זה מהחופה בעזרת הפרח המסמל עבור עינת ועידו ערך זה, בגלי אהבה מכאן אליכם ובעזרתכם הלאה."
והנה, כמעט שנה לאחר החתונה, קיבלתי מהם מייל על הניצנים הראשונים של תרומתם לחולי הפרקינסון. הפרויקט כלל מספר מפגשי טיפול של חולי פרקינסון עם בעלי חיים, שמטרתם היתה לבדוק את הפוטנציאל של בעלי החיים לסייע לאוכלוסיה זו.
לסיכום שלב זה, בתהליך שנמשך כחצי שנה, נמצא שהפעילות עם בעלי החיים השפיע על:
ירידה ברמת הרעידות והדיסקינזיה
שיפור ביציבה במהלך ההליכה והישיבה
יציאה מהירה יותר ממצב של "אוף"
משתתפים דווחו על הרגשת רוגע.
חוויה רגשית משמעותית כשחלק מהמשתתפים חזרו לחוות חוויות מהילדות
כעת הפרויקט ממשיך לשלב השני אשר מטרתו למצוא את המשמעות הרפואית המיוחדת שהייתה בשלב א' דרך עבודת מחקר או עבודת תואר של סטודנטים ו/או דוקטורנטים.
כל כך מרגש לראות כזו נתינה ואמונה הומניסטית לשיפור חיי החולים במחלה, בשילוב עם שמחה זוגית לבניית משפחה.
הלוואי והמסר של עינת ועידו יהווה השראה גם לזוגות ולאנשים אחרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה